סוגי צוואות

הצוואה היא בקשתו של אדם המופנית לקרוביו, בה הוא מצווה על יורשיו למלא אחר משאלותיו לאחר פטירתו. ביצוע פעולות המצווה נעשה בפועל רק לאחר מותו ולכן חשוב שהמצווה יתן את הוראותיו במפורש כפי שהיה רוצה שתתמלאנה.

באופן כללי, במסגרת חוק הירושה, תשכ"ה- 1965, החוק בישראל מגדיר ארבעה סוגי צוואות, אשר להן תוקף משפטי: צוואה בכתב יד, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה.

צוואה בכתב יד

לפי סעיף 19 לחוק הירושה, המוריש יכול לנסח צוואה בכתב ידו ובמסגרתה לקבוע את אופן חלוקת רכושו לאחר פטירתו. החוק מבהיר כי על הצוואה להיות כתובה בכתב ידו של המוריש לכל אורכה, וכן עליה לכלול תאריך כתיבתה וכן חתימתו של המוריש המאשר את תוקפה המשפטי.

צוואה בפני עדים

בהתאם לסעיף 20 לחוק הירושה, ניתנת הרשות למוריש לנסח את צוואתו בעדותם של אנשים אחרים. צוואה זו אף היא מנוסחת בכתב, ודומה בבסיסה לצוואה בכתב יד. יחד עם זאת, במסגרת ניסוח הצוואה ישנה דרישה לחתימתם של העדים על גבי הצוואה וזאת לאחר שמחבר הצוואה הצהיר בפניהם את רצונו, ועל שני העדים לאשר כי אכן כך הדבר.

צוואה בפני רשות

בהתאם לסעיף 22 לחוק הירושה, באפשרות המוריש להביע את צוואתו בכתב או בעל פה וזת בפני גורמים משפטיים מסויימים אשר מוגדרים כ"רשות". בין גורמים אלו ניתן למנות את בתי המשפט בישראל, בתי דין דתיים המוכרים בישראל וכן נוטריון מוסמך. החוק קובע כי לאחר העברת הצוואה ליידי הרשות, תקרא הצוואה בקול בפני המוריש בשפה הברורה לו ולאחר קבלת הסכמתו, הדברים יועלו על הכתב ויחתמו על ידי הגורם המשפטי אליו הועברה הצוואה.

צוואה בעל פה

בהתאם לסעיף 23 לחוק הירושה, במקרים חריגים אדם יכול לערוך צוואה שבעל פה, במקרים חריגים בהם המוריש רואה את עצמו במצב של שכיב מרע, או או כאשר המוריש הינו על ערש דווי יכול לצוות את רכושו בפני שני עדים, המכירים את שפתו של המצווה. על עדים אלו להעלות על הכתב זכרון דברים של רצון המצווה בצירוף תאריך ניסוח צוואה והניסיבות אשר מצדיקות מתן תוקף משפטי לצוואה, ולהפקיד את המסמך בידי הרשם לענייני ירושה. יובהר, כי אם בחלוף חודש ימים נותח המצווה בחיים מיום שבו הביע המצווה את רצונו, הרי זהו מבוטלת ועל המצווה לנסח צוואה חדשה.